מרכיבים עיקריים - כורכום

• כ - 5% כורכומינואידים (משתייכים לקבוצת הפוליפנולים) – פיגמנטים המקנים לכורכום את צבעו האופייני. מורכבים בעיקר מכורכומין, שהוא הרכיב הפעיל העיקרי המצוי בכורכום, צבעו צהוב.
• כ - 5% שמן אתרי בגוון צהוב-כתום.

פעילות של תבלין כורכום

פעילות פרמקולוגית של כורכום: תקצירי מחקרים ומאמרים

כורכום ופעילות נוגדת חמצון

• בקבוצת אנשים בריאים שצרכו 200 מ"ג תמצית כורכום ביום, נראתה ירידה בחמצון השומנים בדם. פעילות נוגדת חמצון זו מיוחסת לפוליפנולים המצויים בכורכום (כדוגמת כורכומין) ומהווה גורם נוגד טרשת עורקים והפחתת הסיכון למחלת לב וכלי דם.
• תמציות מימיות ואלכוהוליות של כורכום הציגו פעילות נוגדת חמצון משמעותית. פעילות נוגדת חמצון זו נבחנה במדדים שונים כדוגמת יכולת הקליטה של רדיקל חמצני והיכולת לחזר ברזל כמדד לעוצמת הפעילות נוגדת החמצון.

כורכום ופעילות אנטי-דלקתית

• כורכומין הראה פעילות אנטי דלקתית בבני אדם. ניסויים שבדקו רכיבים מבודדים המצויים בכורכום והשפעתם כנוגדי דלקת, הראו שכורכומין עיכב את האנזים ציקלואוקסיגנאז- 2. ציקלואוקסיגנאז קשור להתהוות תהליכים דלקתיים וסרטניים. בנוסף, מקטעים (רכיבים מבודדים מהצמח השלם) שהכילו שמן כורכום, היו יעילים יותר בעיכוב פרוסטגלנדינים מסוג אי-2 בהשוואה לכורכומינואידים. פעילות מוגבר זו מיוחסת לשמן האתרי. ממחקר זה עולה, כי יש היגיון לצרוך את אבקת הכורכום כפי שנהוג, במזון, ולא רק בכורכומין כרכיב מבודד. מחקר זה מחדד את עקרון הסינרגיזם, האומר, כי שילוב של רכיבים שונים מעצים את האפקט הטיפול 
  {הערה: לאור חשיבות של עקרון הסינרגיזם פותח תכשיר 'כורכומביט', המכיל תמצית כורכום טרי המשמרת את הרכיבים המצויים בכורכום הטרי. רכיבים אלו אינם מצויים בתכשירים המכילים כורכומין בלבד, ולכן מומלץ לשלב את תכשיר כורכומביט עם מוצרי הכורכומין השונים} 

כורכום ופעילות אנטי-סרטנית

• צריכת כורכומין מעכבת באופן משמעותי התפתחות סרטן המעי הגס. פעילות אנטי סרטנית זו נובעת מעצם היות הכורכומין נוגד חמצון ונוגד דלקת. הפעילות האנטי דלקתית מיוחסת לעיכוב יצירת החומצה האראכידונית והמטאבוליטים שלה, המקושרים גם להתהוות תהליכים סרטניים, כמו כן, לכורכומין השפעה אנטי סרטנית נוספת, שאינה קשורה לחילוף חומרים של איקוזנואידים (לענייננו, החומצה האראכידונית), אלא לעיכוב שגשוג תאים וגרימת אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) של גידולי המעי הגס.
• נוגדי חמצון כדוגמת כורכומין, לוכדים רדיקלים חופשיים ובכך מונעים פגיעה ב –דנ"א עקב חמצון. בנוסף הם פועלים, באופן חלקי לפחות, כמעכבי אנזימי איתות כדוגמת פרוטאין קינאז C, המשחק תפקיד משמעותי בהתהוות גידול.
• הטיפול בסרטן בעזרת צמחים הוא בעל היסטוריה ארוכה. סגולות הריפוי של הצמחים מיוחסות לרכיבים המצויים בהם, כדוגמת כורכומין בכורכום וקטצ'ינים בתה ירוק. חוקרים זיהו מנגנוני פעולה שונים של רכיבים אלו, כמו היכולת לדכא שגשוג תאי סרטן, לעכב דרכי איתות של גורמי גדילה, להמריץ אפופטוזיס של תאי סרטן ולעכב אנגיוגנזיס (יצירת כלי דם חדשים), המזינים את הגידול הסרטני. במחקר שנערך בסין נמצא, כי שילוב של כורכומין וקטצ'ין הוא בעל פעילות סינרגיסטית על ביטוי האנזים ציקלואוקסיגנאז- 2 בעיכוב תהליכים סרטניים במעי הגס בחולדות.
• כורכומין, שניתן לעכברים לאחר שקיבלו טיפול משרה סרטן, עיכב התפתחות גידולים בקיבה, בתריסריון ובמעי הגס. נצפתה הפחתה במספר הגידולים בכל עכבר וכן הקטנה של הגידולים הקיימים. בבדיקות היסטופתולוגיות של הגידולים נמצא, כי צריכת הכורכומין בתזונה הפחיתה את מספר הפפילומות ואת מספר הקרצינומות בתאי הסקוואמוס בקיבה, וכן את מספר האדנומות והאדנוקרצינומות בתריסריון ובמעי הגס.
• כורכומין, הציג השפעה במניעת סרטן קיבה ומעי גס במכרסמים. אחד ממנגנוני הפעולה המוצעים של הכורכומין נובעת מהשפעתו המעכבת על צמיחת החיידק הליקובקטר פילורי, הידוע כגורם מסרטן, המקושר להתפתחות סרטן הקיבה והמעי הגס. במחקר במבחנה על 19 זנים של הליקובקטר פילורי נמצא, כי תמצית אלכוהולית של כורכום וכורכומין, עכבה את צמיחת כל זני החיידק.
• במחקר (במבחנה) על שורת תאי סרטן שמקורם לוקמיה, שד, מעי גס, כבד ושחלה, נמצא כי כורכומין גרם לאפופטוזיס. לעומת זאת, תאי סרטן שמקורם בריאה, כליה, ערמונית, צוואר הרחם, מערכת העצבים המרכזית ומלנומה, גילו עמידות לכורכומין. עוד נמצא במחקר זה, כי תאים תקינים שלא שינו צורתם, לא הושפעו מהכורכומין.
• במחקר (בחיות מעבדה) על ההשפעה האנטי סרטנית של כורכומין נמצא, שכורכומין מעכב השראת סרטן של העור, הקיבה, התריסריון, הלשון, המעי הגס והשד, במודלים של כימיקלים גורמי סרטן בעכברים ובחולדות. כמוכן, נמצאה יעילות טיפולית לכורכומין נגד רקמה אנושית של סרטן הערמונית שהושתלה על עכברים. שילוב המחקרים השונים מציג את הכורכומין, כבעל פוטנציאל לסייע ולהגביר פעילות אנטי גידולית של טיפולים קונבנציונליים בסרטן. (תוצאות המחקרים אינן אחידות – כנראה בגלל השוני בסוג המחקר [מבחנה לעומת בעלי חיים]. דרושים מחקרים נוספים כדי להגיע לממצאים חד-משמעיים).
• במחקר על עכברים, שבהם הושתלו תאי סרטן ערמונית אנושיים בהזרקה תת עורית, קיבלה קבוצת המחקר תזונה סינטטית המכילה 2% כורכומין, למשך 6 שבועות. תוצאות המחקר הראו, כי כורכומין הפחית את שגשוג התאים הסרטניים והגביר באופן משמעותי את תהליך האפופטוזיס.
• במחקר שנערך בישראל, בהשתתפות חוקרים מהמחלקה למניעת סרטן במרכז הרפואי תל אביב, נמצא כי כורכומין מעצים את השפעת התרופה סלקוקוסיב, המשמשת להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס. פעילות משולבת זו נגד גידולים, נובעת מעיכוב האנזים ציקלואוקסיגנאז-2, המשחק תפקיד חשוב בהתהוות תהליכים דלקתיים וסרטניים.
• במחקר שנערך בישראל, בהשתתפות חוקרים מהמרכז הרפואי סוראסקי ת"א ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, נמצא כי שילוב כורכומין עם התרופה סלקוקוסיב יעיל נגד תאי סרטן לבלב אנושיים (במבחנה).
• במחקר על מעשנים, שקיבלו 1.5 גר' אבקת כורכום ליום במשך 30 יום, נצפתה הפחתה משמעותית בכמות המוטגנים המופרשים בשתן (מוטגנים המופרשים בשתן מהווים מדד לאפקטיביות של מנגנוני הדטוקסיפיקציה בגוף) מהמחקר עולה, שצריכת כורכום – גם במינון נמוך – מספקת הגנה מנזקי עישון.

זמינות ביולוגית ומינונים של כורכום

• חשוב לציין: בצריכה פומית (דרך הפה) של כורכומין, ספיגתו דרך המעי מוגבלת. במחקרים פרמקוקינטיים בבעלי חיים נמצא כי 40% - 85% מהכורכומין עובר דרך מערכת העיכול ללא שינוי. צריכת כורכומין במשולב עם מקור שומני, מגבירה את ספיגתו במעי. עובדה זו מחזקת את השימוש המסורתי בצמח, כתבלין המוסף למזון.
• הזמינות הביולוגית הנמוכה של כורכומין בבליעה משתפרת, כאשר כורכומין נלקח בשילוב עם פיפרין (רכיב המצוי בפלפל שחור).
• מינון הכורכומין המומלץ כרכיב אנטי דלקתי עומד על 200 – 400 מ"ג, 3 פעמים ביום. למינון זה ניתן להגיע באמצעות שימוש בתמצית יבשה תקנית של כורכום המכילה ריכוז של 95% כורכומינואידים. מינון זה שווה ערך ל - 12 – 24 גר' בקירוב, אבקת כורכום המשמשת כתבלין (3 – 6 כפיות).
• הכנה ומינון של טינקטורה: 1:3 ב – 25% אלכוהול, 5 מ"ל 3 פעמים ביום.
• ספיגת כורכומין משתפרת בנוכחות ברומליין (אנזים שמופק מעלי אננס). אנזים זה עצמו הוא נוגד דלקת ונוגד סרטן. מומלץ לצרוך שילוב זה בקיבה ריקה, כחצי שעה לפני הארוחה או כשעתיים מסיום הארוחה.

תופעות לוואי, התוויות נגד ורעילות של כורכום

• השימוש בצמח כתבלין ובמינונים הטיפוליים המקובלים, בטוח.
• אין עמדה ברורה בנוגע לשימוש במינונים טיפוליים בהריון והנקה, אך אין מניעה מצריכת כורכום כתבלין.
• צריכה פומית של הצמח בעכברים וחולדות נמצאה לא טרטוגנית, כלומר: לא גרמה לפגמים התפתחותיים בעובר.
• חסימת דרכי המרה באבני מרה, במקרה כזה אין להשתמש בצמח, ובמיוחד לא כצמח בודד.
• מאחר שהכורכום הוא נוגד קרישה חזק – אסור לצרוך כורכום יחד עם קומדין (תרופה נוגדת קרישת דם, המשפיעה על חלבוני הקרישה).
• לפני ניתוחים אסור לצרוך כורכום במינונים גבוהים, ובפרט אין לצרוך תמצית תקנית יבשה. מומלץ להפסיק שימוש כשבועיים לפני הניתוח.
• המלצות לגבי שילוב תרופות אנטי טרומבוטיות, המעכבות צימות טסיות דם (כדוגמת אספירין), עם צמחים מכילי פוליפנולים, המעכבים גם הם צימות טסיות דם (כדוגמת כורכום): שימוש תזונתי מותר. מינון טיפולי עלול להעצים את ההשפעה ולכן אינו מומלץ.

סיכום - השפעה של צריכת כורכום

חדש: כורכום כורכומין וכורכומינואידים והשפעה מנטלית ונוירולוגית, במצבים כגון חרדה, דיכאון, סטרסט, טראומה, הפרעות במצב הרוח ובמחלות נוירודגנרטיביות (כגון אצלהיימר ופרקינסון)